מיכל גלבוע-דוד | הצהרת אמן

אני רואה את העולם כאוסף מערכות של ישויות (entities) שביניהן, כמו גם בינן לבין עצמן, מתקיימים קשרים דינאמיים ואינסופיים. קשרים אלה, על שלל מאפייניהם והאפשרויות הטמונות בהם, מרתקים ומניעים אותי לעסוק ברישום, המשמש עבורי ככלי מחקר וכתיבה. בעבודתי אני מתמקדת בהיבטים הנוגעים למערך הקשרים או הזיקות המתקיימים ביני לבין סביבתי, ובאמצעות אוסף קווים וצורות אני חוזרת ובודקת את טיבם ועוצמתם, את מערך הכוחות הפועלים עליהם, ואת המופעים השונים שלהם במרחב המדומיין השורר ביני ובין העולם – בין אם כחיבורים (combinations), כממשקים (interfaces) או כמערכת יחסים (relations).

בדומה למדיום האריגה הניסיונית בו עסקתי בעבר, מהלך היצירה מורכב מאוסף תהליכים של פירוק והרכבה, גריעה והוספה, התרחקות מן העבודה והתקרבות אליה חזרה – שלבים שחוזרים על עצמם ומתרחשים במחזוריות לאורך זמן. ראשיתה של כל עבודה היא ברישום הנעשה מתוך מקום אינטואיטיבי, ראשוני, דרך פילטרים לא רציונאליים של סדר, מקצב ומתח, אשר מאפשרים לי לבטא על גבי הנייר באופן ישיר וכמעט בלתי אמצעי את יחסיי עם הדבר אותו אני באה לתאר. בהמשך, כל בחירה נושאת בתוכה גמישות רבה לשינויים, אותם אני לומדת ומיישמת תוך כדי תנועה. יחד עם זאת, ולמרות שלעתים הוא עשוי להיראות כמי שמצוי רגע לפני התפרקות טוטאלית, אלמנט הדיוק הכרחי לקיומו של הרישום, וככזה הינו מצוי בבסיס עבודתי כיום (כשם שהיה נחוץ בעבודת האריגה), ובלעדיו יהיה הרישום לכאוס מוחלט וחסר כל משמעות.

כמו כן, חלק מן העבודות יוצאות מן המצע השטוח אל המרחב התלת ממדי, ומרחיבות את הרישום למיצב. בין עבודות אלו ניתן לזהות קבוצה שמטשטשת את ההגדרות והגבולות בין הקונקרטי למושגי באמצעות חיבור בין רישום מופשט לאובייקט רדי-מייד שעובר רדוקציה עד שהופך הוא לצורה בלבד, ומתמזג עם הרישום הראשוני. כך או כך, התוצאה היא הצטברות ובנייה של קווים, צורות ולעתים גם חומר, לכדי מכלול משמעויות המספר סיפור שיש לו התחלה וסוף. זהו דימוי וויזואלי להתרחשות פנימית, שנבנה שכבות על גבי שכבות כמו בחיים סביב לה, אשר אפשר ואף רצוי להתבונן בו כעל אוסף בחירות הנבחנות על ציר הזמן כערך נאסף, זיכרון או עקבות.

 

© Michal Gilboa David 2017